ת"א 1419/08

תקציר

התובעים, רוכשי הדירות, תבעו את הנתבע, הקבלן, בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירתם בנתיבות. התובעים דרשו פיצוי כספי לאחר שחשו התעלמות מצד הנתבע בנוגע לתלונותיהם החוזרות ונשנות ודרישותיהם לתקן את הליקויים. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לתקן את הדברים. בית המשפט מינה מהנדס מומחה שבדק את הדירה ומנה את הליקויים. המהנדס סיפק גם אומדן עלות לתיקונים, שבית המשפט קיבל. המחלוקת העיקרית נסבה על הזכות לתיקון ליקויים לעומת הזכות לפיצוי כספי. החוק מחייב את הקונים לתת למוכרים הזדמנות לתקן אי-התאמות, אך במקרה זה בקשות התובעים לא נענו. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה ניסיון לתקן את הפגמים וכי ניתוק היחסים בין הצדדים היה הטוב ביותר בהתחשב בפיצוי הנמוך הכרוך בכך ובסבירות להמשך המחלוקת. בית המשפט קיבל את דו"ח המהנדס, ומצא את הנתבע אחראי לרוב הליקויים. לתובעים נפסקו 21,563 ₪ עבור עלות התיקונים, בתוספת 2,500 ₪ עבור עוגמת נפש, כאשר שני הסכומים חייבים במע"מ. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם מחצית מהוצאות המשפט של התובעים ואת חלקם בשכר טרחת המומחה. בנוסף, נפסקו לתובעים 2,500 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין. פסקי הדין ניתנו לטובת התובעים, והנתבע חויב לפצותם כמפורט לעיל, תוך הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה.