פש"ר 72258-05-19

תקציר

פסק הדין דן בערעורים של מנהל עיזבון וחייב בנוגע לתביעת חוב בהליכי פשיטת רגל של העיזבון. בית המשפט דוחה את ערעורו של מנהל העיזבון מאחר והוא התיישר עקב החלטה מתוקנת של נושא משרה. בתוך כך, ערעורו של החייב והשגותיו על החלטת נושא המשרה נדחים אף הם, שכן בית המשפט אינו מוצא סטייה קיצונית ממתחם הסבירות, אין פגיעה בטוהר ההליך ואין טעות מהותית בהחלטת נושא המשרה. בית המשפט מדגיש את ההתערבות השיפוטית המצומצמת בתביעות חוב בהליכי פשיטת רגל, המאופיינת באיפוק ובשיקול דעת הנתון לנושא המשרה המנהל את ההליך. ההחלטה בתביעת החוב, המחלקת את החבות בין החייב לעיזבון, מבוססת על היחסים הפנימיים והתנהלות הצדדים. ניתן לסתור את חזקת האחריות השווה, ובמקרה זה קביעתו של נושא המשרה כי החייב אחראי לרוב התשלום מתקבלת על ידי בית המשפט שכן היא מתיישבת עם התנהלות הצדדים בפועל ועם מבחן התועלת. עוד מזכיר בית המשפט כי כל הטענות בדבר תשלומי העבר של החייב נדחו בעבר וכעת הן מכריעות. ככלל, בית המשפט מוצא את החלטת נושא המשרה סבירה ושומר על חלוקת האחריות הנוכחית. לפיכך, ערעורו של החייב נדחה, ולא ניתן צו נוסף להוצאות.