ע"ע 1503/02

תקציר

הערעור על הפרשי השכר נדחה, אך התביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין התקבלה. בית הדין מצא כי המערערת פוטרה שלא כדין לאחר שהגישה תביעה נגד המעסיק, תוך הפרת ההסכם הקיבוצי שחייב משא ומתן מוקדם עם מועצת העובדים. הפיטורים נפסקו כפעולה עונשית כנגד המערער בגין מימוש זכויותיו, בניגוד לעקרונות המעוגנים בחוק הגנת השכר האוסר על התעמרות בעובדים בגין הגשת תביעות. מדיניות החברה שלא לאפשר לעובדים שהגישו תביעות להמשיך לעבוד נחשבה שערורייתית במיוחד, שכן היא נועדה להרתיע עובדים אחרים מלבקש צדק. הפיצוי המקורי של המערער בסך 8,000 ₪ נקבע כבלתי מספק, ובית המשפט הורה על תוספת של 6,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, עם קנסות על איחור בתשלום. חרף הימנעותו של המערער מלקבוע הסכמים לתמיכה בתביעת שכרו, פסק הדין בפיטורים שלא כדין הדגיש את הפגיעה בזכויות עובדים בסיסיות. פסק הדין, אליו הצטרפו השופט ארד וחברים נוספים בהרכב, הדגיש את חשיבות השמירה על זכויות העובדים ליחס הוגן ולהתאגדות הוגנת.