ע"פ 7757/04

תקציר

בתיק פורץ דרך שעסק בסחר בבני אדם לזנות, הורשע המערער על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשתי עבירות כמתווך בסחר בבני אדם, בניגוד לסעיף 203א(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. ההרשעה התבססה על מעורבותו של המערער בקידום מגעים לסחר בנשים לזנות, למרות שלא קיבל תמורה בגין גישורו. בית המשפט קבע כי פיצוי אינו מרכיב הכרחי בעבירת המתווך בסחר בבני אדם, והדגיש את מטרת החוק להילחם בפרקטיקה המתועבת ולהגן על כבוד האדם. טענת ההגנה של המערער, בטענה לאי ידיעת הסוכן במשטרה והיעדר תמורה, נדחתה. הוא נידון ל-48 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי, לצד קנס. בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות הסחר בבני אדם, חזר על הצורך בענישה מחמירה כאמצעי הרתעה וקבע כי חקיקה אפקטיבית מחייבת התמקדות בכל החוליות בשרשראות הסחר, בין אם מתווכים מקבלים פיצוי ובין אם לאו. מעשיו של המערער, שפעל כ"איש קשר" בין סוחרים, סיווגו אותו היטב כ"מתווך" ולא כעוזר בלבד, ואישרו מחדש את מחויבותה של הרשות השופטת למיגור סחר פלילי זה. הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחה, וחייב את המערער להתחיל לרצות את עונשו עד ליום 9.3.2005.