תלה"מ 56187-03-21

תקציר

פסק דין מקיף זה מתייחס לשתי תביעות שהועלו בעקבות הסכם גירושין. התביעה הראשונה נוגעת לאכיפת הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ביום 26.3.2019, אשר הסדיר עניינים כספיים לרבות מכירת הדירה וחלוקת התמורה לכיסוי חובות משותפים. התובעת טענה כי הנתבעת לא קיימה את הוראות ההסכם ויצרה עבורה סיכון בשל התחייבויות משותפות שלא שולמו. עם זאת, השופט לא מצא כל ראיה להפרת ההסכם על ידי הנתבע, וציין כי הוא שילם את החובות באופן עקבי מדי חודש. לפיכך נדחתה התביעה לאכיפת הסכם הגירושין. התביעה השנייה ביקשה להגדיל את תשלומי המזונות עבור שתי בנותיהם הקטינות של בני הזוג, תוך ציון שינוי הנסיבות ואי עמידתה הנטענת של הנתבעת בהסדרי השהות המוסכמים. השופטת ציינה כי חובת התמיכה בילדים קטינים מוטלת על שני ההורים, במיוחד במקרים של משמורת פיזית משותפת. לאחר בחינת חומר הראיות, קבע בית המשפט את צרכיהם החודשיים של הקטינים, תוך התחשבות בהסדרי השהות שלהם ובהכנסותיהם ובכושר השתכרותם של שני הוריהם. השופט קבע כי דמי המזונות שהוסכמו בעבר עבור קטין א' יישארו ללא שינוי. עם זאת, דמי המזונות של הקטינה מ', בעלת הצרכים המיוחדים, הוגדלו ל-3,600 שקל לחודש, מהם ינוכו קצבת הנכות שלה, כך שהאב ישלם לה תשלום חודשי של 600 שקל. במקרה של הפסקת קצבת הנכות, ישלם האב 2,200 ש"ח לחודש עבור מזונות הקטין מ'. השופטת פירטה גם את לוח התשלומים ודרכי תשלום המזונות בעבר ובעתיד, וכן הוראות לחלוקת הוצאות חריגות לרפואה ולחינוך. ככלל, השופטת נקטה זהירות בשינוי תנאי הסכם הגירושין בנוגע למזונות, אך הנטל הכבד על האם והשתתפותו המוגבלת של האב בטיפול בקטינים, ובפרט בקטינה מ', הצדיקו את שינוי מזונות הילדים עבור מ'.