עת"מ 26953-03-10

תקציר

פסק הדין דן בשימוש בקרקע המיועדת לחקלאות כפארק אירועים, הנחשב לשימוש חורג לפי חוק תכנון ערים ובנייה. החוק אמנם מאפשר לוועדות המקומיות להתיר שימוש חורג כזה לפי שיקול דעתן, אך יש ליישמו במשורה ורק בנסיבות מיוחדות. תפקידו של בית המשפט לבחון את חוקיות החלטות מוסד התכנון ואת סבירותן. במקרה זה הוכרו הצורך בגני אירועים במחוז המרכז והאופי הזמני של השימוש המבוקש. עוד הבהיר בית המשפט כי היעדר תכנון כולל לאזור אינו אוסר על מתן היתרי חריגה זמניים מהשימוש. מסמך המדיניות נועד להסדיר את גני האירועים בתקופת הביניים לפני השלמת התכנון הכולל, ולכן השיהוי של שש שנים ביישומו חותר תחת תכליתו. זאת ועוד, תמ"א 35, המייעדת את הקרקע כשטח בעל ערך גבוה, אינה אוסרת על בחינת בקשות לשימוש חורג לגופן, מה גם שמדובר בשימוש זמני. בית המשפט התייחס גם לסוגיית יצירת עובדה מוגמרת, וציין כי למרות שמדובר בחשש, ניתן למתן אותו באמצעות ערבויות ראויות להפסקה בזמן של חריגה משימוש. עם זאת, חריגות הבנייה של העותרת מהיתר קיים נמצאו כסיבה לגיטימית לדחיית הבקשה, והעתירה נדחתה בסופו של דבר. העותר חויב לשלם שכר טרחה בסך 20,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.