ע"פ 1353/07

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע חמישה מערערים, בני משפחה אחת, בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין תקיפת בני משפחה אחרת בכפר מעאוויה. האירוע התרחש ב-24 באוקטובר 2005, במהלך ביקור משפחתי בעיצומו של חודש הרמדאן, ונבע מהמתיחות הקיימת בין המשפחות. באמצעות מקלות, מוטות ברזל ואבנים גרמו המערערים למתלוננים לחבלות קשות, כגון שברים בגולגולת ולסתות שבורות. בית המשפט גזר על כל אחד מהמערערים 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעים. המערערים ערערו הן על ההרשעה והן על גזר הדין בערעור, בטענה שאין די ראיות וחומרת העונש. הם הדגישו חוסר עקביות בעדויות וטענו כי פציעותיהם לא נשקלו ברצינות, והציגו אותם בתחילה כקורבנות. למרות שהכיר בריבוי העדויות ובחלק מהטענות שלא הוכחו, אישר בית המשפט לערעורים את ההרשעה, ומצא כי הראיות מספיקות מעבר לכל ספק סביר. נקבע כי התקיפה התרחשה ללא מוכנות המתלוננים ולא הוכחה כוונתם באופן חד משמעי לאישום המקורי של תקיפה בנסיבות מחמירות. טענת המערערים בדבר גזר דין אחיד נדחתה; בית המשפט מצא לנכון בהתחשב באופייה הקולקטיבי של התקיפה האלימה ובהרשעותיהם הקודמות של המערערים. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, ואישר הן את הכרעת הדין והן את גזר הדין כמתאימים לחומרת העבירות.