רע"פ 2538/11

תקציר

בהחלטה משפטית זו התייחס בית המשפט המחוזי למקרה של חשוד בנהיגה בשכרות והזכות להיוועץ בעורך דין לפני ביצוע בדיקת נשיפה. בית המשפט קבע כי על פי סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה, שוטר אינו חייב ליידע את החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין בטרם יערוך את הבדיקה או יעכב אותה לשם כך. בית המשפט ציין כי הפקודה מפרטת יידוע החשוד בדבר מטרת הבדיקה וההשלכות המשפטיות של הסירוב, אך היא אינה כוללת זכות מפורשת להיוועץ בעורך דין. החלטה זו מקבלת חיזוק מהתצפיות על התנהגותו של החשוד במהלך הבדיקה, שהצביעו על סימני שכרות וניסיונות מניפולטיביים להימנע מהבדיקה. בעוד שנדונה הסוגיה הרחבה יותר של זכותו של חשוד להיוועץ בבדיקות מסוג זה, בית המשפט מצא בסופו של דבר כי מתן אפשרות לעיכובים בהתייעצות עם עורך דין יפגע ביעילות הבדיקה, בהתחשב באופי הרגיש בזמן של מדידת רמות האלכוהול בדם. עוד צוין בהחלטה כי הדבר עלול לפגוע מעט בזכות ההיוועצות, אך הוא מתמתן בשל חובתו של הקצין ליידע את החשוד בדבר מטרת הבדיקה ותוצאותיה. בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת לאפשר עיכובים, אך ציין כי התייעצויות טלפוניות יכולות להיות מותרות בזמן ההכנה במידת האפשר. בנוסף, סירובו של החשוד לבצע בדיקת דם בזמנו ובקשות לשינוי החלטתו בעקבותיו הוגדרו כבלתי סבירים, נוכח הירידה באמינותן של הבדיקות המאוחרות. בית המשפט אישר את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, לפיהם ניסיונותיו הכושלים המרובים של החשוד במכונת ההנשמה היו מכריעים באי ציות, תוך שהוא עומד על הקביעות העובדתיות ודוחה את הבקשה לערעור.