ת"צ 13356-08-17

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי הדין לעבודה בישראל, בפרט בנוגע לתביעות של חברי קופות גמל כנגד הקרנות עצמן. על פי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, לבתי הדין האזוריים לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנובעות מחברות בקופות גמל או מחבות מעביד כלפיהם. הדיון נסוב סביב פרשנותו של סעיף זה והאם הוא מקיף את כל התביעות הקשורות לביטוח לאומי, או רק את אלה הקשורות ישירות ליחסי עבודה. פסק דין אשבל מפרש את החוק באופן מצמצם, ומגביל את סמכות בית הדין לעבודה לתביעות הקשורות לדיני עבודה ולביטוח לאומי. עם זאת, פסק דין מנורה נוקט בגישה מרחיבה יותר, וקובע כי כל התביעות של עובדים או מעסיקים נגד קופות גמל צריכות להיות בסמכותם של בתי הדין לעבודה, תוך פישוט הקריטריונים לקביעת סמכות השיפוט. פרשנות מרחיבה זו חלה גם על תביעות של עמיתים עצמאיים כנגד קופות גמל, כפי שנפסקו במספר פסקי דין של בית המשפט המחוזי. פסק הדין מדגיש את ההיבט הביטחוני של תביעות אלה, גם אם יש להן עילה חוזית או מסחרית. כמו כן, בית הדין דן בטענת המבקש לפיצול הדיון בתובענה בעלת ריבוי עילות, לרבות נזיקין שאינם בסמכותו של בית הדין לעבודה. השופט דוחה טענה זו, ומדגיש את היעילות שבשמיעת התביעה כולה על ידי ערכאה אחת ואת האינטרס הציבורי בייעול ההליכים. לפיכך, התביעה מועברת לדיון בבית הדין האזורי לעבודה, תוך הקפדה על כך שכל היבטי התביעה יטופלו בפורום אחד.