ע"א 3006/01

תקציר

הערעור מבקש לבטל פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, אשר הורה למערערת לפצות את המשיב בגין נזקים שנגרמו עקב דליפת מים שמקורה בחצרי המערערת. בית משפט השלום פסק לטובת המשיבים, קבע כי המערערים התרשלו בכך שלא תחזקו את מעבדתם כראוי, והורה להם לשלם 85% מסכום התביעה. המערערת טענה כי הדליפה נגרמה כתוצאה ממיכל מים פגום שיוצר על ידי צד שלישי, אך בית המשפט העדיף את חוות דעתו של מומחה היצרן על פני זו של המערערת. הערעור ערער בעיקר על החלטה זו. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, והסכימה כי היא בחנה נאמנה את הראיות והטענות. גם העדפתו של בית המשפט חוות דעת מומחה אחת על פני אחרת הייתה מוצדקת, שכן היא התבססה על טעמים סבירים. זאת ועוד, ערכאת הערעור הדגישה את הקושי להתערב בממצאים עובדתיים בערכאת הערעור וקבעה כי יש לעשות זאת רק במקרים חריגים. מאחר שלא נפלו טעויות משפטיות או נסיבות חריגות, נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה אישר מחדש את היחס שהפגין בית משפט קמא לקביעותיו העובדתיות ואת דרישת העילה הסבירה להתערב בהעדפותיו של חוות דעת המומחה.