ע"א 2655/04

תקציר

הערעור בפני בית המשפט נסוב סביב החלטתו של מנהל ההוצאה לפועל, הרשם עודד מאור, לקבל את תביעת המשיבים לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. החלטה זו אפשרה למשיבים לקזז את חובם למערערת, בהתבסס על החיובים הקבועים שנקבעו בהחלטות השופט זפט. המערערת פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים בשל הימנעותם הנטענת מתשלום שתי החלטות שניתנו לטובתם. עם זאת, טענו המשיבים כי קיימת הסכמה לקיזוז הסכומים שנקבעו בשתי ההחלטות וכי הודיעו על כוונתם זו לבא כוחו לשעבר של המערער. לשכת ההוצאה לפועל מצאה ראיות מספיקות להסכם זה ובכך קיבלה את טענת המשיבים, מה שהוביל לערעור. לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת הדינים החלים, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים של לשכת ההוצאה לפועל. נחה הדעת כי דרישת ההודעה על הקיזוז, כמפורט בסעיף 53 לחוק החוזים, נענתה בשיחת טלפון בין עורכי הדין של שני הצדדים. בית המשפט מדגיש כי אין לנקוט בגישה מחמירה ביחס לצורתה של הודעה זו. יתר על כן, ניכר כי הסכומים הכרוכים בהחלטותיו של השופט זפט היו זהים ונבעו מהליכים קשורים, ולכן הכוונה לקזז הייתה סבירה. באשר לטענת המערערת בדבר חוסר תום לב מצד המשיבים על כך שלא העלו את טענת הקיזוז קודם לכן, מציין בית המשפט כי אין מסגרת זמן מוגדרת לכך. משכך, התנהלות המשיבים אינה מצדיקה התערבות כלשהי. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת מנהל ההוצאה לפועל לקבל את טענת המשיבים הייתה ראויה ודוחה את הערעור. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.