תלה"מ 16659-05-19

תקציר

התיק סובב סביב הסכם גירושין בין בני זוג המשתייכים לחברה החרדית, שכלל הוראות למזונות ילדים. האם, ששימשה כתובעת, הגישה תביעה בשם ילדיה הקטינים, בדרישה להגדיל את תשלומי המזונות מהאב. היא טענה כי חתמה על הסכם הגירושין תחת לחץ וכי סכום המזונות המוסכם שולל מילדיה את צרכיהם. האב, ששימש כנתבע, טען כי התובע חתם על ההסכם מרצונו וכי די בהוראות המזונות כדי לכסות את הוצאות הילדים. בית המשפט בחן האם עומדת לקטינים זכות לעתור באופן עצמאי למזונות, תוך התעלמות מהסכם ההורות. פסק הדין דחה את תביעת התובעת למזונות מוגדלים בגין ילדיה הקטינים. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי חתמה על הסכם הגירושין תחת לחץ וכי די בהוראות המזונות שבהסכם כדי לענות על צרכי הילדים. בנוסף, השופטת הביעה דאגה ממעשיה של האם, שהרחיקה את הילדים מאביהם ושללה את מעמדו ההורי, ובמקביל העצימה את בן זוגה החדש. בית המשפט הדגיש כי טובת הילדים נשקלה כראוי בעת אישור הסכם הגירושין וכי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על התובעת על כך שלא עודדה את ילדיה לקיים קשר עם אביהם וערערה על סמכותו ההורית. בית המשפט הורה על מחיקת התביעה, ובהתחשב במצבה הכלכלי הנטען של התובעת, קבע כי עליה לשאת בהוצאות הנתבע וקבע את הסכום על 5,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי אם לא הוגשו התנגדויות מהותיות בתוך שבעה ימים על ידי מי מהצדדים, ניתן לפרסמן תוך השמטת פרטים מזהים. החלטה זו התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות והתחשבות בשלומם של הילדים הקטינים המעורבים.