ע"א 14584-05-11

תקציר

פסק הדין דן בדחיית ערעור על סכסוך כספי. המערערת טענה כי יש להפוך את החלטת בית משפט קמא משום שלא שוכנע כי בוטלה העסקה הבסיסית שהובילה למחלוקת, ומשום שלא שקל את הגנת המערערת כי העסקה נעדרה תמורה מלאה. עם זאת, ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא, ומדגישה כי לאחרון היה יתרון בהערכה ישירה של העדויות שהובאו בפניו, וכי טענות המערער לא היו משכנעות. ערכאת הערעור דוחה גם את טענות המערערת בדבר הפקדת השיקים למשמרת בלבד, והמירה שלא כדין לבנק. עוד הוא דן בהשלכות המשפטיות של סעיף 92(ב) לפקודת השטרות לגבי חותמת אישיות משפטית כחתימה, ומגיע למסקנה כי לבנק הייתה זכות לקבל את האשראי של החברה. פסק הדין מתייחס גם לטענות הנוספות של המערערת הנוגעות לנטל הראיה, ומצטרף לבקשת הבנק להוצאות ואגרות, קובע כי על המערער לשלם לבנק 12,000 ₪ כולל מע"מ, ומורה על העברת הערבות שהופקדה בקופת בית המשפט לבנק.