דב"ע מט/183 - 0

תקציר

פסק הדין דן בשאלה האם תאונה שאירעה במהלך קורס הכשרה מקצועית של מורה צריכה להיחשב כתאונת עבודה. המורה המדוברת השתתפה בטיול בן יומיים במסגרת השתלמות שהייתה רלוונטית לעבודתה כמורה לחינוך גופני. בית הדין לעבודה הכיר בעבר במספר מקרים בכך שתאונות במהלך הכשרה מקצועית יכולות להיחשב לתאונות עבודה אם הן קשורות לעבודתו של העובד. בית הדין בוחן את מידת הקשר של ההכשרה לעבודתו או מקצועו של העובד, את עידוד ההכשרה על ידי המעסיק ואת מידת העניין שיש למעסיק בקורס. מבחנים נוספים כוללים את המסגרת הפורמלית של הקורס, ארגונו ומימונו, והאם הוא מתקיים בשעות העבודה או מחוצה להן. במקרה דנן, דעת הרוב של בית משפט קמא קיבלה את טענת המורה, וציינה כי התאונה אירעה ביום עבודה שעבורו שולם לה, ומנהלה המליץ על הקורס וראה בו כמועיל לבית הספר. עם זאת, דעת המיעוט טענה כי הקורס אינו חובה ועיקר עניינו של המורה בו הוא אישי. המוסד לביטוח לאומי ערער על ההחלטה, אך בג"ץ אישר את פסק דינו של בית המשפט קמא. המורה המשיב נפגע במהלך פעילות הדרכה וקיבל תשלום מבית הספר עבור יום העבודה המדובר. למרות שהקורס לא אורגן ישירות על ידי בית הספר, למנהל בית הספר היה אינטרס מובהק בהשתתפותו של המשיב שכן הוא מילא צורך בתפקיד רכז טיולים בבית הספר. לפיכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והכיר בתאונה כתאונת עבודה.