רע"א 8598/07

תקציר

המקרה סובב סביב פצוע בתאונת דרכים שהוכר כאירוע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. המבקש תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מה שהוביל למינוי מומחים רפואיים לקביעת נכויותו. למרות שהמל"ל קבע את נכותו הפסיכיאטרית של המבקש, בית משפט השלום דבק בחוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו, שכן המבקש בחר תחילה במסלול זה לקביעת נכות. המבקש ערער על כך בבית המשפט המחוזי בירושלים, וטען כי קביעתו של המל"ל צריכה לחול מאחר והיא ניתנה לפני שהוגשה חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי. אולם, בית המשפט המחוזי דחה זאת, תוך שהוא מפנה לסעיף 6ב לחוק הפיצויים, הנותן קדימות לקביעות שניתנו על פי תניות משפטיות לפני תחילת דיוני ההוכחות. בית המשפט הבהיר כי מועד הגשת חוות הדעת הרפואית הראשונה מסמן את תחילתו של דיון ההוכחות, ובכך שולל קביעות מאוחרות יותר של המל"ל. ערעורו הנוסף של המבקש נדחה, שכן ההליך וההחלטה של הערכאות הנמוכות נצמדו למסגרות משפטיות מבוססות. בית המשפט נימק זאת בכך שהתרת שינויים לאחר הגשות ראשוניות תזמין מניפולציה. הוא התייחס לפסיקה קודמת כדי לקבוע כי מועד שמיעת ההוכחות הוא יחיד בכל הערכות הנכות לאחר הגשת חוות דעת רפואית כלשהי. המבקש חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב, ובכך אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר במסגרת המבנה המשפטי הקיים.