ע"א 391/65

תקציר

פסק הדין מתייחס למענה לתביעת נזיקין כתוצאה מתאונת עבודה. המשיב נפל לבור במקום עבודתו, שבר את חולייתו וגרם לשיתוק קבוע בפלג גופו התחתון. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב ופסק לו פיצויים בסך 94,284 ש"ח, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין חבות המערערים. עם זאת, היא קיבלה את הערעור שכנגד, תוך התאמת הפיצויים שנפסקו. בית המשפט הגדיל את הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, וקיבל את תביעת המשיב בגין 24 ימי עבודה בחודש ו-14 ₪ ליום. בגין הפסד השתכרות עתידי, קבע בית המשפט מינימום של 300 ₪ לחודש. פסק הדין התייחס גם לצורך של המשיב בדיור מיוחד, ראה בכך נזק ממוני ופסק לו 10,000 ₪. בית המשפט הצדיק הוצאה זו כהוצאה ממשית וניתנת להערכה, למרות היעדר ראיות מפורטות. בנוסף, בית המשפט קבע כי יש לכלול הוצאות טיפול רפואי בהערכת הנזק, שכן הן אינן מובטחות על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל פי החוקים הרלוונטיים הן מהוות זכות הנובעת מביטחון או ביטוח, שאין לנכות מהפיצויים. לבסוף, אישר בית המשפט המחוזי את קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר תוחלת החיים של המשיב, ולא מצא כל ראיה המצביעה על תוחלת חיים קצרה יותר. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור וקיבל את הערעור שכנגד, תוך שהוא משנה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכך שהגדיל את הפיצויים שנפסקו למשיב.