ת"א 21626-09-19

תקציר

בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע לאירועים שהובילו למעצרו על ידי המשטרה אינה אמינה. עדותם של השוטרים הועדפה וקבעה כי התובע התנגד למעצר והשתמש בכוח, ולכן התנהלות השוטרים הייתה סבירה. עם זאת, בית המשפט מצא את השוטרים רשלניים בכך שלא פעלו בהתאם לנהלים בכך שלא נתנו אזהרה לפני השימוש בטייזר ולא דאגו להסרה מיידית של שיניים הטייזר מגופו של התובע. תביעתו של התובע לפיצויים מיוחדים לא נתמכה ולכן נדחתה, ואילו בקשתו לפיצוי בגין כאב וסבל נפסקה בסך 8,000 ש"ח, שהופחתו ב-50% בשל אשמתו התורמת. באשר להחלטת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לסגור את התיק נגד השוטרים, קבע בית המשפט כי ההחלטה הייתה סבירה והתקבלה לאחר עיון בחומר החקירה. מח"ש לא התרשלה בתפקידה, והאיחור של התובעת בהגשת תלונה היה הסיבה לאי איתור צילומי מצלמות מהזירה. גם ההחלטה לסגור את התיק מבלי לחקור את השוטרים נמצאה סבירה, שכן המידע בדו"חות הספיק לקבלת החלטה. הטענה כי מח"ש בדתה ראיות לא נתמכה. בסך הכל התקבלה התביעה באופן חלקי, והנתבעים חויבו לשלם לתובע 4,000 ש"ח בצירוף 3,500 ש"ח הוצאות משפט.