מ"ת 23897-09-11

תקציר

השופט עו"ד ר' שפירא מצא כי אכן קיימות די ראיות לכאורה – המבוססות על דברי המתלוננים, דו"ח עימות ודברי המשיבים עצמם – כדי לתמוך בטענות השוד נגד שני המשיבים. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה הוא להעריך את הפוטנציאל הראייתי למשפט עתידי, ולכן אין לבחון את מהימנות הראיות והעדויות. באשר לעילות המעצר, ציין השופט את אופיים האלים והמאיים של מעשי השוד, שהצביעו על סכנה לציבור. נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות של המשיבים, לרבות רישומם הפלילי – האחד ללא הרשעות קודמות והשני בשתי הרשעות קודמות. בעוד השופט הכיר בכך שחומרת העבירה אינה מצדיקה אוטומטית מעצר, האופי המתוכנן והמכוון של העבירות, יחד עם היעדר הפנמה של עונשים קודמים, הצביעו על דפוס התנהגות עברייני המצדיק זהירות. כמו כן, השופט הציע כי חלופות המעצר יכללו פיקוח רציף וריחוק גיאוגרפי משמעותי מזירת הפשע, וקבע תנאי סף לחלופות כאלה. הסנגורים התבקשו להציע בהקדם חלופות, והוזמן תסקיר מבחן להערכת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים והיתכנותן של החלופות המוצעות. דו"ח זה, יחד עם כל הצעה חלופית, יידונו בדיון נוסף שנקבע ל-2 בנובמבר 2011. השופטת הדגישה כי אין לראות בהחלטת בית המשפט נטייה לתוצאה כלשהי, וכי החלופות ייבחנו בקפידה לאחר הגשת הדו"ח. עד אז יישארו המשיבים במעצר.