רע"א 61521-05-23

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לעכב את ההליכים לטובת בוררות. המבקש טען כי תביעתם נגד שני נתבעים, שאחד מהם לא היה צד להסכם הבוררות, צריכה להידון בבית המשפט שכן מדובר במעשי מרמה ופליליים חמורים. עם זאת, השופט קבע כי תניית הבוררות בהסכם עליו חתם המבקש ברורה והקיפה את המחלוקות שהועלו בתביעה. השופטת הדגישה כי יש לשמור את טענות המרמה למקרים חריגים וכי המבקש יוכל להעלות את כל טענותיו ולקבל סעד מלא בהליך הבוררות. זאת ועוד, השופטת ציינה כי רצונו של המבקש לרכז את התביעות בהליך אחד אינו מהווה סיבה מיוחדת לגבור על תניית הבוררות, מה גם שהטענות נגד שני הנתבעים אינן זהות. השופט דחה גם את טענת המבקש כי עיכוב ההליכים ניתן ללא בקשה נפרדת, וציין כי המשיבים העלו את הנושא בכתב ההגנה שלהם ובדיון מקדמי. לבסוף, קבעה השופטת כי לא נפל עיוות דין בהעברת ההליך לבוררות וכי הבקשה אינה עומדת באמות המידה החריגות להתערבות בהחלטות מסוג זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.