ע 100/96

תקציר

פסק הדין דן באמות המידה השונות לפסילת שופטים בבתי משפט צבאיים לעומת בתי משפט אזרחיים. מסקנת פסק הדין היא כי יש להעמיד את השופטים הצבאיים, שאינם שופטים מקצועיים, על אמת מידה שונה ומחמירה יותר בכל הנוגע לפסילה, בשל הסיכון למשוא פנים או משוא פנים. זאת, משום ששופטים צבאיים אינם בעלי הכשרה מקצועית, ולכן עלולים להיות מושפעים יתר על המידה מראיות פסולות או מגורמים חיצוניים. פסק הדין דן גם בהשלכות של קבלת ראיות פסולות על ידי בית משפט צבאי, ובהנחה כי שופטים מקצועיים יתעלמו מראיות כאלה בפסקי דינם. עם זאת, חזקה זו אינה חלה על שופטים צבאיים, שבניגוד לשופטים מקצועיים, אין להם את המיומנות לסנן ראיות פסולות. לפיכך, יש לבחון את השפעתו של מידע בלתי קביל על הכרעת הדין בכל מקרה ומקרה. מדובר בבית משפט צבאי, שרוב השופטים בו אינם מקצועיים. לפיכך, חל הסטנדרט המחמיר יותר לפסילה, וקבלת ראיות פסולות, לרבות הרשעותיו הקודמות של הנאשם, מצדיקה את קבלת טענת הפסילות. הדבר נכון במיוחד לאור הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. חשוב לציין כי פסק הדין מדגיש את הצורך לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט הצבאית, המושג באמצעות החלת סטנדרט מחמיר יותר על השופטים הצבאיים, ובכך להבטיח הגינות ואובייקטיביות.