עת"מ 62274-08-24

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את העתירה לאישור בקשה להיתר בנייה. ההחלטה המאשרת את הבקשה להיתר פסולה משום שלא עמדה בדרישות הקבועות בתקנות הישנות (תקנה 20(א)) שהיו בתוקף בעת הגשת הבקשה, הקובעות כי ההחלטה תיחשב כבטלה ומבוטלת לאחר שנה ממועד האישור אם לא יינתן ההיתר, וניתן להאריך אותו רק בשנה נוספת מסיבות מוקלטות מיוחדות. במקרה דנן, החלטת האישור בטלה ומבוטלת משום שלא התקדמה בתוך פרק הזמן הנדרש, והעותרת לא עמדה בתנאים שנקבעו בהחלטה. על אף שהתנהלותו של המשיב בהמשך הטיפול בהחלטה כתקפה עשויה להיות בלתי ראויה, רשות אינה יכולה להרחיב את סמכויותיה מעבר למותר בחוק. עוד הדגישה השופטת כי פרשנות התקנות במקרה זה אינה תומכת בגישה "ליברלית", מה גם שהעותרת אינה מבקשת במפורש הארכה. זאת ועוד, הפגיעה הקשה שנגרמה לעותרים עקב דחיית הבקשה להיתר בנייה אינה יכולה להצדיק את קבלת העתירה, שכן אי הציות לחוק ברור. לפיכך, העתירה נדחית, והצדדים אינם נדרשים לשלם הוצאות כלשהן.