ת"א 2091/02

תקציר

התובעת, ביצ'ם, מחזיקה בפטנט מספר 106904 שעניינו ההיסטוריה של פירידילאמינואתוקסיבנזילתיאזולין-4,2-דיון והכנתם יחד עם תכשירים תרופתיים המכילים אותם. התובעת השנייה, אף היא חלק מחברת ביצ'ם, משתמשת בחומר הפעיל המוגן בפטנט לייצור התרופה "אבנדיה" לטיפול בסוכרת מסוג 2. הנתבעים, המכונים יחד יוניפארם, החלו לייצר מוצר דומה בשם "רוזי" תוך שימוש באותו חומר פעיל, רוזיגליטזון מליאט, ובכך הפרו את תביעת 4 לפטנט של ביצ'ם. ביצ'ם טוענת כי פעולה זו מהווה הפרת פטנט, עשיית עושר ולא במשפט ותחרות בלתי הוגנת, ומבקשת מספר צווי מניעה לצד צווי בית משפט להשמדת התרופות המפרות ולהסדר חשבונות. מנגד, יוניפארם טוענת כי לתובע השני אין מעמד בתיק וכי מעשיו נופלים בגדר החוק. הם גם טוענים כי הפטנט אינו תקף, נעדר חדשנות והתקדמות המצאתית, וכי בחירת השם "רוזי" נעשתה בתום לב. בית המשפט בחן לגופו של עניין ופסק לטובת ביצ'ם בכל הסעיפים. השופט קבע כי הפטנט תקף, כי הוא הופר על ידי יוניפארם, וכי טענותיה של האחרונה בדבר אי תוקף הפטנט אינן משכנעות. עוד קבע השופט כי לתובע השני אכן קמה עילת תביעה ומעמד בתיק. עם זאת, מאחר שהתרופה המפרה טרם שוחררה לשוק, השופט לא נעתר למלוא הסעדים שביקשה ביצ'ם. במקום זאת, צו המניעה הזמני שהוצא מוקדם יותר, האוסר על יוניפארם לשווק, למכור או לספק את התרופה "רוזי" בארץ או בחו"ל, הפך לקבוע. בנוסף, חויבה יוניפארם לשלם לביצ'ם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 100 אלף שקל בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.