רע"א 333/89

תקציר

בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מינה תחילה בית המשפט המחוזי שני מומחים רפואיים, האחד בנוירוכירורגיה והשני בפסיכיאטריה, כדי להעריך את נזקי התובע. המומחית הנוירוכירורגית, פרופ' סהר, קבעה כי לא קיימת נכות לצמיתות, ואילו המומחית הפסיכיאטרית, פרופ' דינור, טרם נתנה את חוות דעתה. המערער ביקש להציג את הממצאים הנוירוכירורגיים בפני המומחה הפסיכיאטרי, אך בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו. לאחר מכן עתר המערער לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור. השופט ש' לוין, לצד השופטים א' ברק וא' גולדברג, פסק לטובת המערער וביטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט העליון הבהיר כי תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה אוסרת על בתי המשפט לאפשר שיתוף חוות דעת של מומחה בתחומים משיקים, כל עוד אותם מומחים מונו על ידי בית המשפט. בית המשפט הדגיש את החשיבות של גיבוש חוות דעת מומחים על בסיס נתונים אובייקטיביים, תוך הימנעות מחוות דעת של מומחים בעלי דין שעלולים להיות מוטים. פסק הדין בערעור הכיר בקוהרנטיות לוגית ובתועלת בשיתוף ממצאיו של מומחה בין מומחים שמונו על ידי בית המשפט בתחומים קרובים כגון נוירולוגיה ופסיכיאטריה. ההחלטה אפשרה למערערת למסור את ממצאיו של פרופ' סהר לפרופ' דינור ופסק למערער שכר טרחת עורך דין.