ת"א 42487-12-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הסכם ההלוואה והסכם האופציה אינם תקפים משום שלא היו חתימות ותנאים מהותיים, והתנהלות הצדדים לא הראתה כוונה להיות מחויבים להם. זאת ועוד, הנתבע שקיבל את תמורת ההלוואה, עו"ד מנדל (נאשם 3), לא הצליח להוכיח כי הכספים הועברו ללווים או שימשו לטובתם בידיעתם ובהסכמתם של הנתבעים האחרים. מנדל, שניסח את ההסכמים ופעל כנאמן וערב, נמצא כי פעל בחוסר תום לב וניגוד עניינים. הוא חויב לשלם לתובע 750,000 ₪, בצירוף ריבית והוצאות. התביעה נגד הנתבעים האחרים (הלווים) נדחתה. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו וקבע כי על מנדל לשאת גם בהוצאותיהם של יתר הנתבעים, בסך 46,800 שקל, בשל התנהלותו הפסולה וניגוד העניינים. למנדל ניתנו 30 יום להסדיר את החוב, ולתובע ניתנה הזכות להפעיל מחדש את הליכי ההוצאה לפועל אם התשלום לא בוצע בתוך פרק זמן זה.