עמר"מ 10686-09-16

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין עובד למעסיקו, עיריית תל אביב-יפו. העובד הואשם במספר עבירות משמעת ובסופו של דבר זוכה. בית הדין המשמעתי החליט כי על העובד לקבל 5,000 ש"ח כפיצוי הוצאות העירייה בתיק, שכן מצא כי ההליך המשמעתי נפתח והתנהל משיקולים זרים, וכי העובד נפל קורבן לתלונות שווא. העירייה ערערה על החלטה זו וטענה כי אין בסיס לממצאי בית הדין המשמעתי בדבר שיקולים זרים, וכי סכום הפיצוי אינו ראוי. לאחר עיון מצא השופט כי בעוד שממצאי בית הדין המשמעתי בדבר זדון מצד העירייה לא היו מוצדקים, היו נסיבות אחרות המצדיקות פסיקת הוצאות לעובד. השופטת פירטה את ההליך המשמעתי הממושך והבעייתי שעבר העובד, שכלל עיכובים מיותרים וחוסר זהירות מצד העירייה, ואישרה את פסיקת ההוצאות, שהגדילו את הסכום ל-6,000 ש"ח כדי לכלול את הוצאות העובד בהליך הערעור. השופטת הדגישה כי פסיקת הוצאות צריכה לשמש תמריץ לרשויות המשמעת להפעיל זהירות ושיקול דעת בייזום וניהול הליכים משמעתיים, במיוחד נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בפרנסתם ובשמם הטוב של העובדים.