ע"ז 15094-01-18

תקציר

בית המשפט בחן ארבע שאלות הנוגעות לביצוע צוואה מיום 3.1.2010. ראשית, בית המשפט מצא כי המנוח היה כשיר לקבל החלטות משפטיות, שכן לא הוצגו ראיות ממשיות המצביעות אחרת, ונטל ההוכחה מוטל על התובע. שנית, בית המשפט קבע כי למנוחה עומדת הזכות לשנות את צוואתה הקודמת משנת 2000, שכן הצוואה החדשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק לצוואות הדדיות. שלישית, לא נמצאה כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת של המנוח על ידי המבקש. למרות שהמנוח היה תלוי פיזית, לא הייתה תלות קוגניטיבית, והקשר בין המנוח למבקש לא היה מנותק מבני משפחה אחרים. לבסוף, בית המשפט החליט כי המבקש השפיע באופן פסול על עריכת הצוואה. סביר להניח כי המבקש היה זה שיזם את הקשר עם עורך הדין המנסח, הביא את המנוחה למשרדו של עורך הדין והיה מעורב בבדיקת המנוחה להערכת כשירותה. בנוסף, לא היה הסבר סביר לשינויים שנעשו בצוואה, מה שנתן למבקש תמריץ לתמרן את הצוואה לטובתו. משכך, ההתנגדות לקיום הצוואה התקבלה, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המתנגדים. עם ביטול הצוואה המאוחרת, ידון בית המשפט מחדש בבקשה לביצוע הצוואה הקודמת, לאחר שתחלוף ההזדמנות לערער.