עת"מ 18752-01-19

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה המנהלית שהגישה הקרן הקיימת לישראל (העותרת) נגד משרד המשפטים/רשם ההקדשות ורו"ח איציק סלובודיאנסקי. העתירה ביקשה להגיש מסמכים שונים הנוגעים לביקורת מעמיקה שערך רשם ההקדשות. בית המשפט קבע, כי העותרת זכאית לקבל רק את החומרים שביססו את ממצאי הביקורת, ולא את כל החומרים שבידי המשיבות. פסק הדין בבג"ץ 4914/94, שקבע כלל גורף בדבר גילוי מהותי, הובחן מן הטעם שמדובר בהחלטה סופית ופגע בכבודו של העותר – שיקולים שנעדרו במקרה הנוכחי. בית המשפט מצא כי המשיבות מילאו את חובתן למסור לעותרת את החומרים העומדים בבסיס החלטות הביקורת וכי העותרת לא הוכיחה נזק קונקרטי. בנוסף, ציין בית המשפט כי לתאגידים, להבדיל מיחידים, אין אותה עוצמת הגנה על זכויותיהם הבסיסיות לכבוד ולשם טוב. בקשות העותרת לתכנית העבודה לביקורת ורישומי שיחות עם מודיעים נדחו ברובן, שכן בית המשפט הסכים עם המשיבות כי מדובר במסמכים פנימיים או שיש בהם מידע סודי. עם זאת, בית המשפט הורה למשיבים למסור לעותרת תיעוד של שיחות עם מר דני טבקוב, עם כפילויות מסוימות. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להתייחס לכל עמימות בחומר ביחס לקביעות ביקורת מסוימות בהליכי השימוע ואינה מצדיקה התערבות בהחלטת הרשם. לבסוף, חויבה העותרת בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.