ת"א 17796-04-17

תקציר

התובעת, חברה המעניקה הלוואות חוץ בנקאיות, הגישה בקשה להוצאה לפועל כנגד הנתבעת, בטענה כי חתמה על שטר חוב כערבה לחוב של חברה אחרת, אשר משכה מספר שיקים שהוחזרו ללא תשלום. הנתבעת טענה כי היא לא חתמה על שטר החוב ולכן אין לחייבה בו. בית המשפט בחן את נסיבות החתימה על שטר החוב ומצא כי טענת התובע כי הנתבע חתם עליו לא הוכחה. מהראיות עולה כי הנתבע מילא את שטר החוב אך לא חתם עליו אישית כערב. גם טענת התובע כי הנתבע הסכים לערוב אישית לחובות החברה לא הוכחה. כמו כן, בית המשפט בחן האם ניתן להטיל על הנתבע אחריות לחוב בהתבסס על הוראות דין שונות הנוגעות לחתימות ואישורים. נמצא כי לא ניתן לחייב את הנתבעת גם לפי הוראות אלה, שכן החתימה הנוספת על שטר החוב לא הייתה חתימתה, ואף לא הייתה כל ראיה לכך שהסמיכה אדם אחר לחתום בשמה. למרות דחיית תביעת התובעת, בית המשפט לא הורה לתובעת לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעת, שכן התנהלותה של הנתבעת בחתימה על שיקים בשם החברה שלא היו להם די כספים העלתה ספקות לגבי תום לבה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.