ב"ל 11525-03-11

תקציר

התובעים, שבבעלותם דירה בירושלים, תבעו את הנתבע בטענה כי הוכרו כתושבים הזכאים לביטוח סוציאלי ורפואי לאחר שעברו משטחה המוניציפאלי של ירושלים לשטח שבין קו הגבול המוניציפלי לגדר ההפרדה. הנתבעת דחתה את תביעתם וטענה כי מקום מגוריהם של התובעים אינו בגבולות המוניציפליים של ישראל או ירושלים. בית המשפט בחן את התשתית העובדתית ומצא כי התובעים עברו למשכנם הנוכחי בשנת 2008, לאחר הקמת גדר ההפרדה, וידעו כי ביתם החדש נמצא מחוץ לגבולות המוניציפליים. השופטת קבעה כי זיקתם של התובעים לירושלים, כגון עבודה ולימודים בעיר, אינה מקנה להם מעמד של תושב. גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, עליה הסתמכו התובעים, נבחנה ונמצאה כי אינה חלה על מצבם של התובעים, שכן היא דרשה מגורי קבע באזור טרם הקמת הגדר. כמו כן, ההנחיה לא נועדה לאנשים שהתיישבו באזור לאחר ההודעה על הקמת הגדר. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים, שכן המעבר שלהם היה בחירה מודעת להתגורר מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, והורה לתובעים לשלם לנתבעת הוצאות סמליות בסך 2500 ₪.