ת"א 637/08

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 21, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אין חולק כי הנתבעת, כלל חברה לביטוח, אשר ביטחה את הרכב המעורב בתאונה, חייבת בתשלום פיצויי התובע. הנושאים שייקבעו הם גובה הפיצוי המגיע לתובע וחלוקת התשלומים בין ראשי הנזק השונים. בית המשפט קיבל את הערכת המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 28%, וכן קבע כי נכותו התפקודית של התובע שווה ל-28%. בית המשפט קבע את בסיס השכר של התובע בעבר ובעתיד על 4,600 ₪ ו-7,690 ₪ בהתאמה. התובע סבל מנכות מוחלטת בששת החודשים הראשונים שלאחר התאונה, ונכות חלקית בתקופות הבאות. בהתאם לכך, הפסדי העבר חושבו כ-137,448 שקל. בגין הפסדי הכנסה עתידיים פסק בית המשפט 578,690 שקל, תוך התחשבות בהפרשה לפנסיה של 5%. כמו כן נפסקו לתובע 52,621 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 40,000 ₪ עבור סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, 10,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה, 5,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-74,646 ₪ עבור כאב וסבל. בניכוי התשלומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 345,729 ₪, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ. הסכום היה אמור להיות משולם בתוך 21 יום מיום מתן פסק הדין; אחרת, הוא יצבור הבדלי ריבית והצמדה.