ע"פ 528/78

תקציר

המשיב הורשע בביצוע עבודות בניה ברישיון ללא היתר ואי ציות לצו הפסקה שיפוטי. הם הודו באישומים בבית המשפט העירוני בירושלים ונגזרו עליהם קנס או מאסר, כמו גם הריסת המבנה הבלתי חוקי ואיסור שימוש בו. המשיב ערער על הקנס שהוטל לפי סעיף 63 לחוק העונשין, אותו קיבל בית המשפט המחוזי, בקובעו כי טובת ההנאה שהופקה מהעבירה בוטלה בצו ההריסה. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי הוראות חוק העונשין חלות, וכי צו ההריסה אינו שולל את ההטבה שהושגה. השופט ברק פסק לטובת המדינה, בקובעו כי הקנס המרבי לפי סעיף 63 צריך להיקבע לפי טובת ההנאה שהושגה בעת ביצוע העבירה, וכי אין להתחשב בנסיבות שלאחר מעשה. הוא הבחין בין הקנס המרבי הצפוי לבין הקנס המוטל בפועל, שהאחרון שבהם ניתן להפחתה בהתאם לנסיבות הפרטניות. במקרה זה, גמלת המשיב נאמדה ב-50,000 ל', כלומר הקנס המרבי היה 150,000 ל'. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל ופסק דינו של בית המשפט העירוני הוחזר על כנו.