ע"פ 194/75

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט העליון הישראלי בחן את קבילותה של עדותו של שותף לפשע שמשפטו שלו עדיין תלוי ועומד. המערער הואשם בפריצה וגניבה, על סמך עדויותיהם של יוסף ביטון ואשתו מרסל. המערער ערער על תקפות עדותו של יוסף בשל האישומים התלויים ועומדים נגדו באותו מקרה. בית המשפט, בראשות השופט עציוני, הבהיר כי למרות שהחוק הפורמלי מתיר עדות כזו, כדאי להימנע ממנה בשל הטיות פוטנציאליות, שכן משפט תלוי ועומד עלול להשפיע על עד לעוות עדות לשם רווח אישי. העיקרון של הבטחת הליכים משפטיים הוגנים מקבל עדיפות, ומציע כי עדות כזו תתאפשר רק אם ההליכים המשפטיים של העד יוכרעו בהרשעה או בפיטורין, או אם תצהיר רשמית כי לא יימשכו הליכים עתידיים נגד העד. בית המשפט התייחס לפרקטיקות מקומיות ובינלאומיות כדי להדגים את העקביות ההיסטורית והמשפטית של עיקרון זה. באופן סופי, בית המשפט ביטל את ההרשעה הקודמת, ושיקף את הצורך לשמור על טוהר ההליכים המשפטיים על ידי מניעת פרקטיקות העלולות לפגוע במשפט הוגן.