רע"א 2747/08

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי", שתינתן רק אם תעלה שאלה משפטית רחבה יותר מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים המעורבים. טענות המבקשים התמקדו אך ורק בעניינם, שלא הצדיק עיון חוזר בערעור. החלטת בית המשפט המחוזי התיישרה עם החקיקה והפסיקה הקיימת, ובפרט בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפי שהותוותה בחוקים הרלוונטיים. תביעות המערערות על חוקיות הקנסות נחשבות להתנגדות להרשעה פלילית ואינן מתאימות להליכים אזרחיים. בית המשפט הבחין בין טענות נגד הרשעות, השייכות לבית המשפט לעניינים מקומיים, לבין טענות בדבר התיישנות התיישנות או פעולות גבייה, השייכות להליכים אזרחיים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקשר אליו את אשתו של המבקש מס' 1, והדגיש כי יש להתייחס לעניינים אלה בבית המשפט לעניינים מקומיים. הוראות החוק מצביעות בבירור על כך שתשלום קנס שקול להודאה באשמה, וניסיונם של המבקשים לפרש היבט זה מחדש נתפס כבלתי הגיוני. בית המשפט אף מצא כי טענת המבקשים נגד פסיקת ההוצאות אינה מספיקה למתן רשות ערעור. לפיכך הבקשה נדחתה ללא הוצאות, שכן לא נדרשה מענה.