ע"ע 63600-03-16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תולדה של תביעה שהגישו ארבעה משיבים שעבדו כפועלי יום באתרי הבנייה של המבקש במעלה אדומים. המשיבים טענו כי מגיעים להם זכויות סוציאליות שונות מהמבקש, לרבות תשלום הפרשי שכר מינימום, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי בירושלים פסק לטובת המשיבים, קבע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים והורה למבקשת לפצות את המשיבים בהתאם. המבקשת, המבקשת לעכב את ביצוע פסק דין זה עד להגשת ערעור, טענה כי סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים וכי עיכוב הביצוע לא יגרום למשיבים נזק בלתי הפיך. מנגד, ביקשו המשיבים לדחות את הבקשה בטענה כי סיכויי הצלחת ערעורו של המבקש הם מזעריים. בית המשפט הכיר בכך שסיכוייה של המבקשת להצליח בערעורה אמנם אינם אפסיים, אך גם הם אינם מהגבוהים. באשר למאזן הנוחות, מצא בית המשפט צדק בטענתה של המבקשת כי היא תתקשה באופן משמעותי להשיב את הסכומים שיהיה עליה לשלם אם הערעור יתקבל. משכך, נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשת המבקשת, והקפיא את ביצוע פסק הדין בתנאי שהיא תפקיד מחצית מהסכום שנפסק או ערבות בנקאית שווה ערך לו, בתוך פרק זמן קצוב. בית המשפט קבע כי אם תנאים אלה לא יתקיימו, יידרש המבקש לשלם את מלוא הסכום כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי. כל צד היה אחראי להוצאותיו.