ע"א 2222/98

תקציר

המשיב, קטין, תבע את המערער, בעל בית החולים בו נולד, בגין נזקים שנבעו מרשלנות רפואית במהלך לידתו, שגרמה לשיתוק בידו הימנית. המשיב טען כי הרופא המיילד שהועסק על ידי המערערת התרשל וכי המערערת אחראית באופן ישיר להעסקת רופא בלתי מורשה ובלתי מיומן ואי הנהגת הליכי טיפול נאותים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, ומצא את המערערת אחראית לנזקיו של המשיב. המערערת ערערה על ההחלטה וטענה כי היעדר רישיון לרופא המיילד לא הוכיח את חוסר כישוריו ולא ביסס קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. בית המשפט העליון דחה את הערעור. נמצא כי רשלנות בית החולים נקבעה, שכן הרופא המיילד היה בלתי מורשה ובלתי מוסמך לטפל בלידה מורכבת כמו זו של המשיב. יתר על כן, בית החולים לא סיפק נתונים רפואיים מדויקים לצורך קבלת החלטות ולא שקל שיטות לידה חלופיות, לרבות ניתוח קיסרי. גם השימוש במלקחיים במהלך הלידה נמצא רשלני, שכן הרדמה כללית לא ניתנה ליולדת. בית המשפט הגיע למסקנה כי רשלנותם של המערער והרופא המיילד גרמה למשיב נזק, והערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה. באשר לערעור על פסיקת הנזק, הסכימו הצדדים לקבוע את הסכום בפשרה, תוך מתן שיקול דעת רחב לבית המשפט. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בסכום שנפסק ודחה את הערעור, תוך שהוא מותיר את המערערת אחראית לנזקי המשיב ולשכר טרחת עורך דין בסך 140,000 ₪.