ע"פ 7540/02

תקציר

השופטת מ' חשין, השופטת ביניש והשופטת א.א. לוי הכריעו בערעור על פסק דין וגזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק של חבלה בכוונה. המערער, כבן 26, הורשע בהכאת רועה בקר מבוגר, המתלונן, ובגניבת העדר שלו. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך עדותם של עדי התביעה, לרבות המתלונן ובנו, ודחה את הגנת האליבי של המערער וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל ולאחריהן שנתיים מאסר על תנאי. בא כוח המערער טען לזיכוי, הצביע על סתירות וסתירות רבות בעדויות התביעה, וטען כי שגה בית המשפט בהסתמכותו עליהן. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם החלטתו של בית משפט קמא, וציינה כי הסתירות נגעו לפריפריה של האישום ולא לליבתו. טענת ההגנה של המערער, שטענה כי שהה במקום אחר בעת האירוע – רפת ליד בית דודו – לא הייתה משכנעת בשל חוסר עקביות בדבריו והיעדר ראיות מאששות. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהערכות המהימנות של בית משפט קמא, מה גם שגרסתו של המערער לאירועים השתנתה עם הזמן. ערכאת הערעור אף הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה, והגיעה למסקנה כי הוכחה כוונתו של המערער לגרום חבלה חמורה. השופט חשין, במתן פסק הדין, הדגיש את הצורך לרסן את האלימות החברתית באמצעות ענישה הולמת, ולכן נדחה הערעור על ההרשעה וגזר הדין.