ב"ל 22711-11-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית תביעה לקצבת שאירים על ידי אישה שטענה כי היא ידועה בציבור של המנוח. על פי חוק הביטוח הלאומי, קצבת שאירים משולמת לאלמנתו של מבוטח, המוגדרת כמי שהייתה נשואה למבוטח בעת פטירתו. על מנת להיות מוכר כידוע בציבור צריכים להתקיים שני תנאים: על התובעת להיות אשתו בפועל של המבוטח בעת פטירתו ולחיות עמו. התובע לא עמד בתנאים להכרה כידועים בציבור. למרות שהתובע והמנוחה היו במערכת יחסים במשך כ-16 שנים, לא נמצאו ראיות לחיים משותפים או לניהול משק בית משותף. המנוח התגורר בגבעתיים, והתובע התגורר בחולון; לא היו להם חשבונות משותפים, וכל אחד מהם שילם על הוצאותיו. הימנעותה של התובעת מלזמן עדים רלוונטיים, כגון ילדיה של המנוחה, שיתמכו בטענתה, יחד עם הראיות הדלות שהוצגו – ברכת יום הולדת ותמונות משותפות – לא הספיקו להוכחת חיים משותפים כבעל ואישה. כמו כן, לא נמצאה כל ראיה לתלות כלכלית או לחיסרון כלכלי כלשהו שנגרם לתובע עקב פטירת המנוח. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי היא ידועה בציבור של המנוח. לפיכך, התביעה נדחית. על החלטה זו ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.