ת"א 7681-12-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותו של הסדר פרוצדורלי בין המשיבים התובעים לבין המבקש הנתבע בדבר עיכוב תביעות קודמות. ההסדר נועד לעכב את ההליכים עד להכרעת בית המשפט העליון בערעורים שעשויים ליצור תקדים מחייב בנוגע לסמכותו של בית המשפט האזרחי לדון בתביעות להשבת היטלי פיתוח. המבקש טען כי יש לפרש את ההסדר כפשוטו, ולהחיל רק על שני ההליכים שצוינו במפורש. מנגד, טענו המשיבים כי היא חלה באופן רחב יותר על כל הליך שבו נקבע תקדים מכריע של בית המשפט העליון. השופט הסכים עם המשיבים והדגיש כי מטרתו העיקרית של ההסדר היא לעצור את תקופת ההתיישנות ולעכב את ההליכים ללא הגבלת זמן עד להחלטת בית המשפט העליון. לפיכך, התקופה שבין הגשת התביעות הקודמות ועד 60 יום לאחר פסק הדין הרלוונטי של בית המשפט העליון לא נספרת בגדר תקופת ההתיישנות. באשר לתקופת ההתיישנות, קבעה השופטת כי תקופת ההתיישנות לטענות על תשלום שלא כדין מתחילה במועד התשלום בפועל. מרבית תביעות המשיבים הוגשו בתוך תקופת ההתיישנות, אך חלקן התיישנו. השופטת ציינה את מועדי תשלומים אלה והורתה למשיבים להגיש תביעות מתוקנות למעט הסכומים הקבועים בחוק. בקשת המבקש לדחות את התביעות בעילה של שיהוי נדחתה, שכן היא דורשת הוכחת ויתור, שלא סופקה. סיכומו של דבר, הבקשה לסילוק על הסף מחמת בית משפט נדחתה, ואילו הבקשה בדבר תקופת ההתיישנות אושרה בחלקה. שתי תביעות, ע"א 12169-06-24 וע"א 31465-06-24, נדחו במלואן מחמת התיישנות. המשיבים נדרשו להגיש טענות מתוקנות, והצדדים הונחו להשלים את הליכי בדיקת המסמכים עד ליום 25.5.2025, כאשר ישיבת קדם משפט נקבעה ליום 16.7.2025. למשיבים נפסקו הוצאות, כאשר רמי שבירו וי.נ.ו.ב. בנייה שילמו 2,000 ₪ כל אחד ורמי שבירו שילמו בנוסף 50,000 ₪ בגין דחיית שתי תביעות.