ת"ק 26234-09-16

תקציר

התובע, אסיר בכלא הישראלי, הגיש שלוש תביעות נפרדות נגד שירות בתי הסוהר בגין אי מתן טיפול רפואי, רשלנות שיניים וחשיפה לעישון פסיבי. בתביעה הראשונה נטען כי שב"ס אילץ את התובע, למרות מצבו הבריאותי, לישון במיטה עליונה ולא העניק לו טיפול רפואי הולם. בית המשפט מצא כי התובע סירב לקבל טיפול רפואי במספר רב של הזדמנויות למרות הסברים של הצוות הרפואי ודחה את התביעה מחוסר ראיות. התביעה השנייה נגעה לטיפול השיניים של התובעת, ובפרט לאיכות התותבת שהורכבה על ידי רופאי שיניים בשב"ס. התובע לא סיפק חוות דעת רפואית שתתמוך בטענתו לרשלנות, וסירב לעבור בדיקה רפואית שהורה עליה בית המשפט, במילוי תפקידו. בדיקת השיניים על ידי מומחה שב"ס לא הראתה כל פגם בטיפול של התובע ולא עדות להשחזה או נזק לשיניים. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות התובע אינן נתמכות ודחה אותן. התביעה השלישית פנתה לשב"ס בדרישה לפצות את התובע בגין חשיפה לעישון פסיבי. בית המשפט שב וקבע כי טענות התובע חסרות שחר, שכן שב"ס הכניס אותו לתא ללא עישון ופעל בהתאם לחוק ולנהלים הפנימיים. בית המשפט מתח ביקורת על טענותיה התכופות וחסרות הבסיס של התובעת, ומצא אותן מטרידות וגוזלות משאבים עבור שב"ס ובתי המשפט. משכך, בית המשפט לא רק דחה את כל התביעות, אלא אף הורה לתובע לשלם לשב"ס הוצאות בסך 3,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והם רשאים לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.