ב"ל 11735-02-21

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על החלטת ועדת המוסד לביטוח לאומי בעניין קצבת השירותים המיוחדים של המערערת, בשל שיהוי משמעותי בהגשת הערר, והיעדר טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד. הערר הוגש כחמישה חודשים לאחר החלטת הוועדה, והבקשה להארכה הוגשה ארבעה חודשים לאחר מכן, ללא כל הסבר לשיהוי. טענותיו של המבקש בדבר השפעת מגפת הקורונה ומצבו הבריאותי לא נחשבו כטעמים תקפים, שכן למבקש הייתה הזדמנות מספקת להגיש את הערעור ולבקש ארכה מוקדם יותר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה מנומקת היטב ומבוססת על עובדות מדויקות, והמבקש לא הצביע על טעויות משפטיות כלשהן המצדיקות קבלת הערר למרות השיהוי. גם סיכויי ההצלחה נחשבו נמוכים. בעקבות זאת נדחתה בקשת ההארכה. בנוסף, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, בשל השיהוי המיותר בהליך והיעדר ההצדקה לבקשה.