רע"א 7146/13

תקציר

המקרה הנדון עוסק בסכסוך השיפוטי בין בית הדין לעבודה לבין בית הדין האזרחי בתביעת פיצויים שהגישה עובדת נגד מעסיק בגין אונס לכאורה שביצעו ממונים בעבודה. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת סמכותו של בית הדין לעבודה, ואילו בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וייחס סמכות לבית המשפט האזרחי. הערעור, שביקש להחזיר על כנו את החלטת בית משפט השלום, הוגש בנימוק שלבית הדין לעבודה יש סמכות מתאימה. היועץ המשפטי לממשלה התבקש לתת חוות דעת, התומכת בסמכותו של בית המשפט האזרחי במקרים של עבירות מין חמורות. לאחר עיון במסמכים ושמיעת טיעוני הצדדים, החליט בית המשפט לקבל את הערעור, ובכך למעשה חיזק את החלטת בית משפט השלום וביסס את סמכותו של בית המשפט האזרחי בתביעות נזיקין בגין אונס. החלטה זו התבססה על הבחירה המחוקקת המכוונת להגביל את סמכותם של בתי הדין לעבודה לדון במקרים של הטרדה מינית כהגדרתה המפורשת בחוק, וכן על מומחיותו של בית הדין האזרחי בטיפול בתביעות נזיקין – תחום החורג מסמכותו הטיפוסית של בית הדין לעבודה. כמו כן, הובהר בפסק הדין כי מעסיקים עדיין מחויבים לנקוט אמצעים למען בטיחות עובדיהם מפני פגיעה מינית, לרבות עבירות חמורות יותר, הנגזרות מחובתם הכללית של מעסיקים כלפי עובדיהם. הערעור התקבל, והמשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 15,000 ₪.