חדל"פ 37683-03-22

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בתיק חדלות פירעון 37683-03-22 ריס נ' ממונה על חדלות פירעון **מבוא:** פסק הדין עוסק בבקשה לביטול הליכי חדלות פירעון של יחיד (להלן: "החייב"), אשר נפתחו ביום 25/4/22. הבקשה הוגשה על ידי הנאמנת, עו"ד לנא מטר, בשל אי עמידת החייב בחובותיו על פי צו פתיחת ההליכים, ובפרט אי תשלום צו התשלומים החודשי. בית המשפט, השופטת מירב קלמפנר נבון, קיבל את בקשת הנאמנת והורה על ביטול צו פתיחת ההליכים. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **חובת תום הלב בהליכי חדלות פירעון:** בית המשפט מדגיש את חשיבותה של חובת תום הלב, המעוגנת בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). החייב, הנהנה מ"חסד המחוקק", מצופה לפעול בתום לב, אשר כולל עמידה בחובותיו, גילוי מלא של מידע, ושיתוף פעולה עם בעל התפקיד (הנאמן). אי עמידה בחובות אלו נתפסת כזניחת ההליך. 2. **השלכות של אי שיתוף פעולה ואי עמידה בחובות:** אי עמידה בצו התשלומים, צבירת פיגורים, וחוסר שיתוף פעולה עם הנאמנת, מהווים הפרה יסודית של חובת תום הלב. בית המשפט רואה בכך פגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, ופגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב אינו מתנהל בהגינות. 3. **הזדמנויות לתיקון מחדלים:** החייב קיבל מספר הזדמנויות להסיר את מחדליו. ראשית, בבקשת הנאמנת מיום 18/12/22, ולאחר מכן בהחלטת בית המשפט מיום 18/12/22, שנתנה לו 30 יום להסרת המחדלים. כשלא עמד בכך, ניתנה לו ארכה נוספת של 7 ימים בהחלטה מיום 19/1/23. למרות הארכות, החייב לא פעל להסרת מחדליו, מה שהוביל למסקנה כי זנח את ההליך. 4. **סעדים במקרה של ביטול הליך:** * **ביטול צו פתיחת ההליכים:** הסעד המרכזי הניתן הוא ביטול צו פתיחת ההליכים. * **ביטול הגבלות:** ההגבלות שהוטלו במסגרת הצו (כגון עיכוב יציאה מהארץ) מבוטלות, למעט עיכוב יציאה מהארץ שעומד בתוקפו ל-90 יום. * **תנאים להגשת בקשה לביטול פסק הדין:** החייב יכול להגיש בקשה לביטול פסק הדין, אך בכפוף לתנאים מחמירים: * צירוף אישור הנאמנת תוך 45 יום בלבד (כולל ימי פגרה) על סילוק מחדלי החייב. * תשלום קנס בסך 1,000 ₪ לקופת הכינוס בגין הוצאות ביטול פסק הדין. * **הגשת בקשה עיקרית חדשה:** אם החייב ירצה להגיש בקשה חדשה להליכי חדלות פירעון, עליו לעשות זאת בהתאם להלכת אלקצאצי, ובכפוף להפקדת 3,000 ₪ לקופת הממונה, וצירוף פסק דין זה. **חידושים משפטיים והרחבה:** * **החלת עקרונות הפסיקה מלפני החוק על הליכים תחת החוק החדש:** בית המשפט מסתמך בפסיקתו על מספר פסקי דין שניתנו לפני כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף (למשל: ע"א 7113/06 ג'נח, רע"א 2282/03 גרינברג), ומבהיר כי העקרונות העומדים בבסיסם, דהיינו חובת תום הלב וההשלכות של אי שיתוף פעולה, רלוונטיים ועימם גם להליכים הנערכים תחת החוק החדש (פסקה 4). הדבר מדגיש את הרציפות המשפטית וההמשכיות של עקרונות יסוד בהליכי חדלות פירעון. * **היקף חובת תום הלב:** בית המשפט מפרט את היקף חובת תום הלב, הכוללת "חובת גילוי מוגברת", עמידה במגבלות שהוטלו, לרבות תשלומים חודשיים, ושיתוף פעולה עם בעל התפקיד (פסקה 5). הדבר מצביע על כך שבית המשפט דורש מהחייב גישה פרואקטיבית ונכונות לשתף פעולה באופן מלא. * **הקשר בין פגיעה בנושים לחוסר תום לב:** פסק הדין מצביע על קשר ישיר בין חוסר תום לב של החייב לבין פגיעה בלתי מוצדקת בנושים. הדבר מחזק את התפיסה כי הליך חדלות הפירעון נועד לאפשר "הזדמנות שניה" לחייב, אך אין זה בא על חשבון זכויות הנושים, במיוחד כאשר התנהלות החייב אינה כנה. * **החמרה בתנאים להגשת בקשה חוזרת:** התנאים המפורטים בסעיפים 8 ו-9 להגשת בקשה לביטול פסק הדין או הגשת בקשה חדשה להליך, מציגים החמרה משמעותית. הדבר נועד למנוע "הטרדה" של בית המשפט והמערכת, ולתמרץ את החייב לעמוד בחובותיו באופן מלא ורציני, לאחר שזנח את ההליך. דרישת ההפקדה הגבוהה והתנאי לקבלת אישור הנאמנת, משקפים את הגישה המחמירה כלפי חייבים שאינם עומדים במחויבויותיהם. **סיכום:** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בית המשפט כלפי חייבים שאינם משתפים פעולה ואינם עומדים בחובותיהם במסגרת הליכי חדלות פירעון. הוא מדגיש את חשיבותה של חובת תום הלב, את ההשלכות של הפרתה, ואת הצורך של החייב לנקוט בצעדים אקטיביים לתיקון מחדליו. התנאים המחמירים להגשת בקשה חוזרת משקפים את הרצון למנוע שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון ולהבטיח את יעילות ההליך ואת שמירת זכויות הנושים.