ת"א 5831-06-18

תקציר

תביעה כספית זו, המוגשת על ידי בעל דירה כנגד חברה קבלנית, מבקשת פיצוי בגין ליקויי בנייה בדירת התובע. הליקויים, שהנתבעת לא תיקנה או גרמו במהלך ניסיונות התיקון, כוללים רטיבות, סדקים ועובש. התובעת דורשת פיצויים בסך 188,000 ₪, לרבות עלות התיקונים, דיור חלופי במהלך השיפוצים וירידת ערך הדירה. הנתבעת טוענת כי המומחה שמינה התובע נעדר את המומחיות למתן חוות דעת הנדסית. כתוצאה מכך, מהנדס שמונה על ידי בית המשפט בדק את הדירה והגיש חוות דעת שהעמידה את עלות התיקונים על 66,440 שקל, מבלי לכלול את התביעות לדיור חלופי או ירידת ערך. התובע טוען כי חוות הדעת של מומחה בית המשפט אינה שלמה ומבקש להעדיף את חוות דעתו של המומחה, או לחילופין לאמץ את חוות דעתו הראשונה של המומחה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי טענות התובע בדבר פגמים נוספים אינן חלק מהתביעה הנוכחית והיה מקום להעלותן באמצעות בקשת סעד מפוצלת. בית המשפט מצדד בטענת הנתבעת כי המומחה מטעם התובעת חסר את המומחיות הנדרשת בהנדסת מבנים. זאת ועוד, מומחה בית המשפט ערך שני ביקורים וחוות דעתו אובייקטיבית ועניינית. לפיכך, בית המשפט מקבל את חוות הדעת של מומחה בית המשפט מיום 11.7.2023, המעריכה את עלות התיקונים ב-21,940 ₪ ללא מע"מ. באשר לנזק לא ממוני, בית המשפט מוצא את שני הצדדים אחראים לעיכובים בתיקון ליקויים, כאשר התובע מסרב לתיקונים והנתבע אינו מטפל בליקויים אחרים. לפיכך, יקבל התובע 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש. הנאשם יישא גם בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 שקל. פסק הדין הוא לטובת התובעת על סך 21,940 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאות תיקון ו-7,500 ₪ בגין נזק לא ממוני, לצד זכות ערעור כדין.