ת"א 16009-03-23

תקציר

התובעים ביקשו מבית המשפט להורות לנתבעת למסור להם פרטי התקשרות של משתמש צד ג' אשר פרסומיו ברשתות החברתיות השמיצו לכאורה את התובע. הנתבעת ניסתה ליצור קשר עם המשתמש אך נכשלה, והמשתמש לא הגיב להחלטת בית המשפט, שנתן להם הזדמנות לעשות זאת. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי המשתמש ויתר על זכותו לשימוע בכך שלא שמר כתובת דוא"ל תקינה ליצירת קשר. השופט הסכים גם עם טענת התובע כי המשתמש היה צריך לצפות שבית המשפט יורה על חשיפת פרטיו, במיוחד לאור מקרים דומים קודמים. יתר על כן, השופט מצא כי סביר להניח ששני חשבונות השייכים לאותו משתמש, בעלי שמות ותכנים דומים, הופעלו שניהם על ידי אותו אדם. השופט הדגיש כי חשיפת זהות המשתמש לא תגרום לו נזק ממשי, שכן הנתבע ממילא לא ידע את זהותו. לבסוף, הדגישה השופטת את הצורך בחקיקה שתסדיר את השימוש ברשתות החברתיות ואת פרסום זהותם של משתמשים אנונימיים. הנתבעת נדרשה למסור לתובע את פרטי המשתמש בתוך 14 יום.