ע"א 44868-07-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה אזרחית בעניין בעלות על מבנה בתל אביב המיועד לשימור, שמספר צדדים מחזיקים במניות בו. המערערת, עדנה רוזנשיין (אשר), היא הבעלים של שישית מהבניין, ואילו המשיבים הם הבעלים המשותפים של היתרה. עיקר המחלוקת נסובה סביב טענת המשיבים לפירוק השותפות ולמכירת הבניין לאחר מכן. בית משפט קמא נעתר לטענת המשיבים והורה על מכירת הבניין. רוזנשיין ערער על החלטה זו, וטען כי יש לפרק את השותפות באמצעות חלוקה בעין או רישום הבניין כבית משותף. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה בעניין שיטת הפירוק, אך קיבל אותה באופן חלקי בכל הנוגע להוצאות. בינתיים נמכרו הזכויות בבניין למציע, עו"ד אביעד שוב, שייצג את המשיבים 8-1, ואילו המשיבה 9 הגיעה להסכמה חיצונית לשמירת חלקה. פסק הדין הסופי אישר מכירה זו. ערעורו של רוזנשיין לבית המשפט המחוזי, שביקש לערער הן על אישור המכירה והן על שיטת הפירוק, לא צלח. בית המשפט קבע כי מאחר שערעורה הקודם בעניין שיטת הפירוק כבר נדון והוכרע, הוא לא ייפתח מחדש. בית המשפט הדגיש כי אין בבקשת המשיבים לסילוק יד כדי לאלץ את רוזנשיין למכור את חלקה למשיבים וכי הליך המכרז היה הוגן. בנוסף, ציין בית המשפט כי לא ניתן לאפשר פסקי דין סותרים ביחס לאותן טענות באותה ערכאה. רוזנשיין חויב לשאת בהוצאות המשיבים. השופט שאול שוחט, השופט יונה אטדגי והשופט נפתלי שילה הסכימו עם פסק הדין.