פ"ה 51831-02-17

תקציר

התובע, מורה בבית ספר במפתן, טען כי יש לפצות אותו בהתאם לרפורמת "אופק חדש", המזכה מורים בשכר גבוה יותר עבור שעות עבודה ארוכות יותר. עם זאת, מהראיות עולה כי התובע המשיך לעבוד במתכונת העבודה הקודמת עם פחות שעות ולא הציג כל ראיה לכך שביצע שעות נוספות. תצהיר מנהל בית הספר אישר כי המורים הוותיקים, לרבות התובעת, לא נכללו ברפורמת "אופק חדש". גם טענות התובעת כי יש להחיל את הרפורמה על בתי הספר של מפתן כמרכזים טיפוליים נדחו, שכן נמצא כי בתי הספר של מפתן נבדלים ממוסדות החינוך המיוחד המוזכרים ברפורמה. כמו כן, הוכר כי החלת הרפורמה על מורים ותיקים בבתי הספר של מפתן מחייבת הסכם קיבוצי נפרד בשל אופיים הייחודי של בתי ספר אלה. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי עבד שעות נוספות או כי מצבו דומה למורים חדשים במסגרת הרפורמה. בנוסף, בית המשפט לא מצא אפליה כלפי התובע, שכן היו הבדלים רלוונטיים בינו לבין סגל ההוראה החדש. לפיכך, נדחתה התביעה להעלאת השכר על בסיס רפורמת "אופק חדש". כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וזכות הערעור לבית הדין הארצי נשמרה.