ע"ז 2480-12-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנות צוואה והבקשה למינוי מנהל עיזבון שיפקח על ביצועה. הצוואה, שנערכה על ידי הוריהם המנוחים של המבקשים והמשיב מס' 1, התוותה את חלוקת נכסיהם, לרבות משק חקלאי, עם מותם. המבקשים והמשיב מס' 1 הם אחים, כאשר המשיב מס' 2 הינו בנו של המשיב מס' 1. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה למינוי מנהל עיזבון, בטענה כי למשיב מס' 1 לא היה מעמד חוקי להגיש בקשה כזו וכי הוראות הצוואה ברורות ואינן שנויות במחלוקת. מנגד, המשיב מס' 1 סבר כי הוראות מסוימות בצוואה מקנות לו זכות לרכוש את המשק מידי המבקשים, ומשסירבו למכור, הוא נזקק למנהל עיזבון שיעריך את שווי הנכס. בית המשפט הסכים עם פרשנות המבקשים לצוואה, בקובעו כי כוונת המנוח הייתה ברורה וכי פרשנותו של המשיב מס' 1 אינה סבירה. הודגש כי הוראות הצוואה אינן מקנות למשיב מס' 1 זכויות כלשהן במשק מעבר להתחייבות לשלם לאחיו (המבקשים) כדי לשחרר את המשק מכל שעבוד. זאת ועוד, הנסיבות לא הצדיקו מינוי מנהל עיזבון, שכן המבקשים היו תמימי דעים ובקשתו של המשיב מס' 1 נראתה כמהלך אסטרטגי לכפות עליו את מכירת המשק, שלא הייתה מטרתו המיועדת של מנהל עיזבון. בית המשפט הדגיש גם את הנטל הכלכלי הכרוך במינוי מנהל עיזבון וקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים. בסופו של דבר נדחתה התביעה למינוי מנהל עיזבון, ונפסקו למבקשים הוצאות.