ב"ש 75/84

תקציר

הערעור עסק בפרשנותו של סעיף 68(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), שעניינו חלוקת מושבים בין שתי רשימות שגיבשו הסכם לחלוקת מושבים בבחירות למועצת עיריית קריית שמונה. השאלה הייתה האם החלוקה צריכה להתבסס על מודד פנימי, המחושב על ידי חלוקת סך הקולות הכשרים של שתי הרשימות במספר הכולל של מושביהן, או על מודד חיצוני, המשתמש באותה נוסחה אך חל על כל הרשימות. בית המשפט העליון קבע כי שיטת המודד הפנימי היא הנכונה, בהתבסס על לשונו הפשוטה של סעיף 68(ב), המתייחס לכל שיטת חלוקת המושבים. הדבר נתמך גם בהיסטוריה החקיקתית של חקיקת הבחירות, שהראתה כוונה ליצור הרמוניה בין דיני הבחירות לרשויות המקומיות ולכנסת, וכן בהחלטות קודמות של בתי המשפט שפירשו הוראות דומות בתקנון הבחירות ללשכת עורכי הדין. בית המשפט הכיר בכך שניתן לראות בכל אחת מהשיטות כצודקת או שוויונית יותר, אך כוונת המחוקק הייתה לאפשר הסכמים בין רשימות, שעלולים להניב להן רווח או הפסד, ושיטת השמאי הפנימי עולה בקנה אחד עם זאת. לבסוף ציין בית המשפט כי שיטת החלוקה באמצעות מודד פנימי אומצה בהנחיות שהוציא המפקח הארצי על הבחירות לרשויות המקומיות. משכך, נדחה הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשיבים.