ת"פ 7622-02-17

תקציר

הנאשם הודה במספר אישומים הקשורים לאירוע פריצה, שהייה בלתי חוקית בישראל וגרימת נזק לרכוש וגניבה. התביעה טענה לעונש מאסר ממושך בשל חומרת העבירות ועברו הפלילי העשיר של הנאשם בעבירות רכוש ומרמה. הם ביקשו לגזור עליו 40 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בעונשיו הקודמים ובשלושה עונשי מאסר על תנאי תלויים ועומדים. הסנגור הדגיש את בריאותו הנפשית הירודה, חוסר יציבותו ובעיות ההתמכרות של הנאשם, וביקש עונש קצר יותר של 10 עד 16 חודשי מאסר. הם גם טענו לריצוי במקביל של עונשי המאסר על תנאי הנוכחיים והקודמים, שכן הם היו חלק מאותה סוגיה. הנאשם, שישב את רוב חייו בכלא, הביע את רצונו להיעצר בשל מצבו הבעייתי והסגיר עצמו למשטרה. בית המשפט, בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי המשמעותי של הנאשם, הטיל עליו עונש של 20 חודשי מאסר, לצד ריצוי מצטבר ומצטבר של עונשי המאסר על תנאי הקודמים שנגזרו על הנאשם, ובסך הכל 30 חודשי מאסר. בית המשפט התחשב במצבו הרפואי של הנאשם אך הדגיש כי אין בכך כדי להצדיק את מעשיו. בנוסף, פסק בית המשפט על שני עונשי מאסר על תנאי נוספים, האחד של 12 חודשי מאסר והשני של 5 חודשים, שניהם בתנאים מותנים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וזכות הערעור הייתה שמורה לשני הצדדים.