בג"צ 8134/11

תקציר

הפרשה נוגעת להחלטת שר האוצר לדחות את המלצת ועדת האיתור למנות את משה אשר למנהל רשות המסים, ובמקום זאת לבחור לשקול מחדש את הקריטריונים ולהקים ועדה חדשה. היסטורית, מינויים כאלה נעשו בהמלצת שר האוצר ללא הערכה רשמית, מה שהוביל לשחיתות בעבר. בשנת 2007 הוקמה ועדת איתור שתפקידה להבטיח בחירות שקופות ומבוססות על כישורים, בעקבות החלטות ממשלה שמטרתן להשיב את אמון הציבור. ועדת האיתור, המורכבת ממומחי כספים ומשפט, המליצה על אשר בשל מקצועיותו ויכולותיו הניהוליות, אף שנבחנו גם מועמדים חיצוניים בעלי ניסיון משמעותי. למרות העמידה בכל התנאים שנקבעו, שר האוצר הדגיש את האתגרים העומדים בפני הרשות, טען כי אשר חסר ניסיון ניהולי מספק והציע לבחון מחדש את קריטריוני הסף כדי להגביר את הדגש הניהולי. עם זאת, שינוי רטרואקטיבי זה נתקל בביקורת, ונתפס כפוגע ביושרה ובאובייקטיביות של הוועדה החיוניים למניעת השפעה זרה. בית המשפט בחן את ההחלטה מכוח המשפט המינהלי, והדגיש את משקלן של המלצות הוועדה, אלא אם כן טעמים מהותיים מצדיקים סטייה. השופטים הסכימו כי כל עוד קיים שיקול דעת מיניסטריאלי, עליו לכבד תהליכים מוסדרים במיוחד נוכח תפקידם בתיקון שערוריות רשות בעבר. מאחר ששינויי הסף שהוצעו היו רטרוספקטיביים ועלולים לפגוע בהוגנות, בית המשפט לא מצא הצדקה חזקה לעקוף את הוועדה, במיוחד לאור תמיכתו של אשר בפאנל יודע-דבר. בפסק הדין הודגש כי שינוי התנאים במסגרת ההליכים שוחק את אמון הציבור, והדגיש את הצורך במשילות שקופה ועמידה בקריטריונים אובייקטיביים, ובסופו של דבר הורה לשר להמליץ על מינויו של אשר לממשלה.